איך להישאר אנחנו במערכת יחסים

נכנסנו למערכת יחסים, אנחנו בשלב ההתחלתי. השלב המרגש עם הפרפרים. כל שיחה היא מהנה, כל מפגש הוא חלומי. אתם לאט לאט מתחילים להיפתח ולהרגיש בנוח אחד עם השני, אתם מרגישים שאתם כבר מכירים אותם, מדברים כמעט כל יום ודברים ממש הולכים לכם טוב.

ואז אתם מתחילים להיות מעורבים ריגשית, להיקשר ולפנות מקום בחיים שלכם ובליבך, זה כבר לא סתם הנאה אלא רצון לעתיד.

אז איפה הבעיה מתחילה?

מה שקורה הרבה פעמים והולך יד ביד עם מעורבות ריגשת הוא שאנחנו משתנים. חלק בנו טיפה נעלם וחלק אחר נהיה דומיננטי. כל התוכניות שלנו הופכות להיות קשורות בנו וכבר לא רק בי, החלומות, הפנטזיות מתאימות את עצמם למצב הקיים. הרבה פעמים גם הדברים שהבטחנו לעצמנו שלא נעשה או נתנהג עם בני זוג משתנים ונשכחים. ובהתחלה זה לא באמת משנה ששכחנו, ששינינו,שטיפה נעלמנו. אנחנו אפילו לא רואים את זה קורה אבל הסביבה שלנו כן וגם בני הזוג.

למה חשוב לנו לשנות את זה?

תדמיינו שאתם מכירים אדם מעניין, עם ביטחון עצמי , חברים טובים, משפחה קרובה, המון חלומות ועשייה. אתם נמשכים לאדם הזה בגלל כל מה שהוא . ואז שאתם נכנסים לקשר איתו, הוא נהיה אדם אחר . לאט לאט השינוי קורה אבל זה לא האדם שאיתו התחלתם לצאת. הוא מוותר על עצמו, על הייחוד שלו, על העצמאות שלו. הכל סביבכם והעתיד שלכם. זה נהיה נוח, נוח מידי.

אתם בטח שואלים את עצמכם, מה הבעיה עם זה? מה העניין הגדול עם הרצון להרגיש נוחות ולתכנן את עצמי לפי הזוגיות בה אני נמצא?

זה מובן שתרצו להרגיש בנוח, אבל יש ההבדל גדול בין להרגיש נוחות לבין להפוך להיות אנשים אחרים ממה שהייתם או  שרציתם. לא משנה כמה זמן אתם ביחד עליך להבין שמסיתורין מסוים, חוזקה, עוצמתיות ומשיכה חייבת להישאר. עליכם לזכור שההערכה שלהם כלפייכם אמורה לעלות ולא להפוך למובן מאליו. שידרוג תמידי היא מילת המפתח.

אנחנו עושים את זה קל מידי, מושג מידי. עוד לא בניתם בסיס יציב ובריא על מנת לתכנן לעתיד. לא הגעתם למצב שבו אתם בטוחים בזוגיות שלכם, ואתם רצים לעתיד, לתוכניות, להתחייבויות מבלי לדעת האם אפילו תישארו ביחד על מנת להגשים אותם. חוץ מהעובדה שזה לא בריא עבורכם במידה והקשר לא ילך לכיוון שבחרתם ובזמן הזה לא עשית את מה שבאמת רציתם, זה פשוט לא מושך להיות עם אדם שמוכן לתת לכם את עולמו בשנייה.

זוגיות טובה לא נבנת ביום, וגם לא ב3 חודשים. שאתם מאבדים את עצמכם בתהליך אתם מאבדים את היכולת לראות בעיניים פתוחות את המתרחש. אתם תנטו "להעביר" יותר דברים ולהתעלם מהשאר. אתם תנסו לזרז דברים ולא לתת להם להגיע בקצב הטבעי שלה.

עלינו לצאת מתוך הנחה ששום דבר בחיים לא קבוע, הכל זמני. יכול להיות שהקשר שלך ימשך שנים רבות ויכול להיות שימשך שבועות אחדים. עליכם לזכור זאת. אם מחר זה יגמר איך תרצן שזה יגמר? איך תרצו להרגיש? מה יגרום לכם להרגיש שלמים ולא להתחרט או להלקות את עצמכם שהייתם צריכים לעשות אחרת?

כללי הבסיס

עלינו להתחיל להבין מהם כללי הבסיס ליצירת סוג המערכת יחסים שאתם רוצים, קרקע נכונה לגדילה וקבלת הערכה מבני זוגכם:

1. לא לשתף בכל דבר- חייבת להיות ההבנה שהדרך בה גבר ואישה חושבים הוא שונה. רוב הנשים צריכות לדבר, לעבד ולפתח דברים בצורה ריגשית. אין צורך שכל תהליך, חוויה או משבר שעובר עליכם יהיה מעובד איתם, בשביל זה יש חברים. אין זה אומר שאסור לכם אבל השאלה שצריכה להנחות אותכם הוא במה באמת יש צורך לשתף. אתם צריכה ללמוד להיות שם בשביל עצמכם. אתם לא מעוניינים ליצור מצב בו יראו בכם אנשים הזקוקים להצלה ותמיכה מתמדת.
   
   
2. לדעת לשתף בצורה שיכלית אחרי עיבוד עצמי והגעה לפיתרון- כשאנחנו כן רוצים לשתף, דברים שמפריעים לנו בזוגיות, קונפליקטים בעבודה, בעיות עם חברים/משפחה, עלינו לבוא אחרי שהעיבוד נעשה וחשבנו כל כמה פתרונות. כשאתם מגיעים עם אסטרטגיית שיחה ורעיונות לפתרונות, השיחה תהיה אפקטיבית, בני הזוג ירגישו שאתם בשליטה,שאתם לא זקוקים לעזרתם ובלעדים לא תתמודדו אלא שאתם רק מעריכים את דעתם ולכן אתם משתפים אותו. זכרו שיש דברים שבדיעבד אולי תצטערו ששיתפתם ולכן רצוי לחשוב על זה קודם.
   
   
3. לצאת עם חברים, משפחה- כשנכנסים לקשר ישנה נטייה להתרחק מהמעגל החברתי שהיה לנו ולהשקיע את כל זמננו בבני הזוג. זאת טעות גדולה מאוד. חשוב להקדיש זמן במערכת יחסים לפרטנרים שלנו במיוחד בתחילת הקשר אבל עלינו לשמר את הזהות שלנו. כאשר אנחנו מתחילים לבנות את לוח הזמנים שלנו סביבים אנו הורסים את יכולת החיזור,געגוע ומסתורין. אין אנחנו מאפשרים לקשר לעשות את תפקידו הטבעי בהדרגתיות אלא נותנות לו הכל על מגש כסף. כשמתחילים לצאת עם מישהו/י , חלק גדול במשיכה שלנו הוא על תחומי העניין שלהם, מעגל חברים , סגנון בילוי, שמתורגם על ידינו לאדם חברתי, נאהב וכיפי. כאשר אנחנו מוותרים על חלק זה בנו וכל גורם ההנאה שלנו תלוי בהם, היחס והצורה בה הם יסתכלו עלינו ישתנה. לפני שנכנסתם לזוגיות היה לכם חיים פרטיים ורובם אמורים להישאר, ברמה אישית אתם רוצה להמשיך לחזק את מעגל החברים שלכם ולהזכיר לעצמכם שיש חיים מעבר לזוגיות. כמו כן זאת דרך נפלאה למנוע תלותיות והיקשרות מהירה מידי.
   
   
4. לתת לעצמך זמן אישי ME TIME- עם קשר או בלעדיו עליכם לתת לעצמכם זמן לבד. במהלך החיים אנו רצים ממטלה למטלה, מאחריות אחת לשנייה. אנחנו לא עוצרים לעשות בדק בית, להתחבר לעצמנו, לגופנו. אין לנו יכולת למלא את המאגר מחדש. עליכם לשים את עצמכם קודם לעיתים ולוודא שפעם בשבוע יש לכם זמן לעצמכם. תעשו מה שעושה לכם טוב אבל תתמקדן בעצמכם ובמנוחה שאתם זקוקים לה. אתם לא יכולים להעניק לאחר אם אתם לא יודעים להעניק לעצמכם.
   
   

5. להחליף היקשרות ריגשית= לחיבור ריגשי.

עליך להבין שהיקשרות ריגשית במהותה לא נכונה. אתם שם כי אתם בוחרים להיות.
לא כי אתם קשורים ולא יודעים לשחרר מהקשר או מבני הזוג. היקשרות ריגשית טבעית עם משפחה קרובה, שהייתם תינוקות יצרת קשר של תלויות, היקשרות והסתמכות שיטפלו בכם. כאנשים בוגרים ועצמאים אין לכם צורך ממשי שיטפלו בכם יותר, אתם צריכים לעשות זאת לבד. הקשרים שאתם מפתחים היום  צריכים להגיע מרצון לתוספת לא למילוי חסר. כאשר אתם נקשרים אתם יוצרים מערכת יחסים תלותית ובעלת כוח מאוד גדול עליכם ועל חייכם ויקבע איך אתם מגדירים את חייכם. לשום אדם לא צריך להיות כוח שכזה עליכם. שאתם יוצרים חיבור ריגשי עם הפרטנרים שלכם הקשר מבוסס על חיבור, כימייה וההנאה שבינכם ולא על צורך ריגשי שלכם שהם ישארו כי אתם זקוקים לו/ה. שניכם שם מבחירה יומית ,לא מההכרח.

6. לשחרר. ללא ללחוץ, לא ללדרוש. אם דברים שאתם רוצה לא קורים אז אולי אתם לא צריכים להיות שם. עלינו לבין את הגבול בין רצון לשינוי ודרישה לשינוי. כמו שציינו בסעיף קודם שאנחנו בחיבור ריגשי יהיה לשני הצדדים את הרצון להמשיך אותו, אולם לפעמים אחרי נסיונות של עבודה נבין שזה לא מתאים לנו יותר. עלינו לאפשר לעצמנו לבחון. כאשר אתם דורשים ,לוחצים ועושים רגשות אשם אתם לא יוצרים שינוי אמיתי, אתם לא מאפשרים לעצמכם לבחון מי באמת הפרנטר שלכם. הם אולי ישנו דברים אבל זה יהיה זמני כי זה נוצר רק בגלל שאתם כופים עליהם שינוי לא משום שהם מבינים . עליכם להבין מה צריך להשתנות, ומתי צריך לשחרר ולא לתת לזה מקום גדול מידי. דברו על מה שמפריע לכם (מס 2) אבל תזכרו שהם לא חייבים להשתנות, זוהי בחירה שלהם ואתם לא יכולה לשנות אותה או להשפיע עליה. בסופו של דבר אתם רוצה להיות עם בני זוג שמעריכים אותכם, ומנסים להיות בני זוג טובים . עליכם לתת לזה לקרות בצורה הטבעית, כי אם לא יום אחד תקומו ותגלו שהם לא מה שחשבתם שהם.
   
   
7. לא לבטל את עצמכם. בנושא זה יש הרבה חילוקי דעות שלרוב באות מהסביבה הראשונית שלנו, המשפחה. כי מהו הגבול בין נתינה לבין ביטול פנימי של עצמנו? המטרה היא למצוא את שביל הזהב. לשים את עצמנו "על הגדר" בעבור בני זוג, למלא את רצונותיהם , תמיד לדאוג להם, לשים אותם ראשונים בכל מצב בחייכם זאת טעות. להתעלם מצרכיהם, לא לחשוב עליהם, לא לפנות להם זמן בחייכם ובליבכם , לשים אותם במקום נמוך בסדרי העדיפויות שלכם זאת טעות. שני צדדי המשוואה מלאים בחסרונות והפסדים. ועלינו למצוא את האיזון. בן/ת זוג זה דבר חשוב מאוד אבל הם לא הכל בחיים והם גם לא תמיד לנצח. אסור לכם לאבד את עצמכם בתהליך, לפספס דברים חשובים ולוותר על התשוקות שלכם. עליכם להיות ראשונים ולדאוג לעצמכם תוך נתינת מקום לבן/ת זוג . בסופו של היום יש לכם את עצמכם ולכן כל ביטול עצמי הוא בעייתי ולא מקדם. אולם עלינו לדעת לבחון באירועים שונים בחיים מתי עלינו לתת להם להיות פרמטר משפיע על בחירותיכם ומתי לא.
   
   
8. לאהוב את עצמכם כאשר אתם חסרי ביטחון פנימי או גופני לגבי עצמכם, אתם מתחילים את הקשר ממקום של מינוס. יהיה לכם צורך מתמיד לחיזוק, הערכה, ונתינת צומת לב מה שיוביל לקשר תלותי ולא בריא. היכולת שלכם לאהוב בצורה נכונה תקטן כי אין אנו יכולים לאהוב בצורה בריאה כשאנחנו לא אוהבים את עצמנו. אתם תחששו באופן מתמיד מבגידה ועזיבה וכל ריב קטן יערער את יסודות הקשר. עליכם להבין מהו הערך שלכם ולחזק זאת כל הזמן. זה יאפשר לכם לפעול מביטחון ולא מפחד או חרדה.
   
   
9. להיות בשליטה. גם שאתם לא בשליטה. כאשר אתם לא בשליטה על הרגשות שלכם או על ההתנהגות שלכם אתם תפעלו בצורה שאינה נכונה ולרוב תתחרטו עליה. אתם תגידו דברים שלא התכוונתם אליהם ותעשו מעשים שבדיעבד הייתם עושים אחרת. עליכם לדעת לקחת רגע ולנשום לפני פעולה או אמירה כאשר אנחנו בסערת רגשות. אתם לא יכולים לצפות שבני הזוג שלכם יבינו כל פעם שלא באמת התכוונתם. מעבר לכך אתם תתפרשו כאימפולסיבים וילדותיים מה שיקשה מאוד אחכ לשנות את הרושם ואת את הצלקות הירגשיות שהשארתם.
   
   
10. עצמאות. ריגשית, נפשית,שכלית, כלכלית. כמו שציינתי בהרבה מהסעיפים עלינו לדעת להישאר עצמאיים גם שאתם בזוגיות. הכוונה היא לשמר על הזהות שלכם ולא להיות תלויים בבני הזוג. טבעי שלאחר תקופה תתחילו לחלוק בהוצאות אבל הדגש הוא על חלוקה. אם אתם נכנסים לקשר ומצפים ומהפרטנרים שלכם למלא את כל הצרכים שלכם, ריגשיים,נפשיים,שכליים וכלכליים מבלי שיהיה לכם היכולת לעשות זאת לבד אתם מבקשים מהם להיות ההורים שלכם, וזאת היא לא הכוונה בזוגיות. זוגיות היא שני אנשים נפרדים אשר מתאחדים על מנת ליצור חיים משותפים. זה לא אומר שהאדם הנפרד מוותר על עצמו, או מפסיק לדאוג לעצמו אלא שהוא מביא מעצמו אל הזוגיות ליצירה נוספת ולא במקום.