הרבה אנשים שואלים את עצמם את השאלה הזאת .
על מנת שנוכל לענות לכם עלינו להבין מה היא בכלל זוגיות.לכולם יש איזה שהיא הגדרה כללית שאומרת שזוגיות היא מערכת יחסיים מחייבת אשר שני בני אדם בוחרים לבנות חיים במשותף.
בפועל זה אומר שאנחנו בונים מערכת של אמון, תקשורת, וויתור עם הרבה עבודה קשה.
למה עבודה קשה?
אם נבחן שנייה את הרעיון של מערכת יחסים ההגדרה אומרת- שני אנשים שונים שבוחרים להתאחד
אנשים בגילאים שונים לרוב, צורת חינוך שונה, תחביבים שונים,הנאות שונות,משפחה שונה.
ואלה הדברים הבסיסיים, אפילו לא התחלנו לדבר על שונות מנטלית,רוחנית,דתית,עדתית.
אז למה אנשים בכלל נכנסים למערכת יחסים?
כאנשים חברתיים יש בנו הצורך לחלוק את חיינו עם אדם נוסף, אנו כמהים לאהבה ותחושת חיבור עם המגדר שאליו אנו נמשכים. כמו כן הצורך האבולציוני שלנו להקמת תא משפחתי נמצא אצל כולנו ברמה כזאת או אחרת.
אז מדוע אנחנו לא מצליחים להיכנס למערכת יחסים?
כמה סיבות
- אנחנו לא באמת רוצים מערכת יחסים- לפעמים אנשים נמצאים בשלב בו הם מאוהבים ברעיון, באידאל הזוגיות. לעיתים הם מושפעים מהחברה ומהלחץ להתחתן, או שבנו לעצמם פנטזיה שלעולם לא תוכל להתגשם ולכן מכשילים את עצמם לפני שיצטרכו להתמודד. כלומר, הם יציגו את עצמם כאנשים שמעוניינים במערכת יחסים אך תמיד יכשילו אותה. הם יצאו לדייטים עם אנשים שלא מתאימים להם, אנשים שלא רוצים מערכת יחסים, אנשים שלא פנויים ריגשית ולרוב יפסיקו קשר עם אדם שכן מתאים לרצונות שלהם. הם לא באמת רוצים קשר אלא את החוויה שבדרך.
- אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים- בעיה נפוצה שבאה לידי ביטוי בהרבה תחומים. אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים. זה קורה כי אנחנו לא טרחנו למצוא את הזמן להכיר את עצמנו. רצנו ממטרה למטרה ,משלב לשלב ופיספסנו את המהות שלנו. מה שקורה בפועל שאנחנו משקרים לעצמנו , ואז נתקלים בקשיים כי אין התאמה.
- פער בן רצוי למצוי- שוב בעיה נפוצה שבאה לידי בטוי בתחומים רבים. אנחנו מפתחים עם הזמן "בעזרתם" של המדיה החברתית, סרטים ,סדרות איזשהו צפייה לזוגיות מסוימת או פרטנר . יש פער בין מי שאני כיום לבין מה שאני רוצה שיהיה לי, יש פער בין זוגיות אמיתית לפנטזיה, יש פער בין הדרישות שלי למה שאני מביא לקשר. תמיד יהיה קיים פער בין רצוי למצוי, זה מה שיוצר מוטיבציה ורצון להשתפר. אולם שהפער גדול בצורה שלא ניתן לגשר עליו במציאות , שום דבר לא יספיק.
- אימפולסיביות-אנחנו בוחרים ופועלים מתוך חשק ריגעי. עם מי נצא לדייט, איך נדבר איתו, איך נתנהל מולו ואפילו איך הדייט יגמר. אנחנו מגיעים עם סטראוטיפים והגדרות על האדם שיושב מולנו , אנחנו פועלים מהצורך העכשווי שלנו, מאיך שהיום שלנו עבר, מחרדות/פחדים/לחץ. אנחנו לא מתכננים את צעדנו ופועלים בצורה מחושבת על מנת לקבל את המטרה אלא"זורמים". לעיתים זה יעבוד, לרוב אנחנו נסחף למקום שלא רצינו להיות בו.
- רוצים את הזוגיות לא את האדם- כאשר אנחנו נמצאים בתקופה ארוכה של ניסיון להיכנס לזוגיות ללא הצלחה אנחנו מתחילים להיות בלחץ. אנחנו כל כך מכורים לחלום הזוגיות , וכל כך רוצים אותו שאנחנו שוכחים את עצמנו בתהליך. אנחנו לא בוחנים את האדם שמולנו והאם הוא מתאים לנו, אלא האם הוא רוצה זוגיות איתנו, ואם ישנה אופציה כזאת לרוב ניקח אותה לא משנה אם היא באמת נכונה לנו או חצי נכונה.
- יותר מידי זמן לבד- כאשר אנחנו הרבה זמן רווקים אנו נוטים, ובצדק, לבנות לעצמנו סגנון חיים שבהם יש מקום רק לנו. אנחנו לומדים להסתדר לבד, ולהנות מהרווקות במלואה. אולם כאשר אנחנו מחליטים לנסות את מזלנו אנחנו עדיין שקועים בסגנון חיים שיצרנו, מה שלא מאפשר לנו להכניס אף אחד, או לתת מקום למי שכן רוצה לקחת חלק בחיינו.